חיפוש

לאסוף מצוות

ספר התורה האבוד מפרידק-מיסטק

אליעזר קצנשטיין

אמי, מגדה קצנשטיין, נולדה בעיר קטנה בצ'כיה בשם פרידק-מיסטק. בעיר הייתה קהילה יהודית משגשגת, לא דתית במיוחד. בשנת 1865 הוקם בית-כנסת גדול ומפואר ביוזמתו של סבה,  שהיה ראש הקהילה. לאחר פלישת הגרמנים לצ'כיה במרס 1939, הוצתו מרבית בתי-הכנסת במדינה. בחודש יוני 1939 גם בית הכנסת של סבא הוצת ונשרף כולו, על תכולתו – או כך חשבה מגדה עד לשנת 2000.

יום אחד בסתיו 2000 קראה מגדה בירחון של ארגון יוצאי צ'כוסלובקיה, כתבה שגרמה לה לאבד פעימה. מהכתבה התברר שלפני השריפה המאורגנת של בתי הכנסת, דאגו הגרמנים להוציא את ספרי התורה, אשר הועברו לשמירה במוזיאון היהודי בפראג. שם נרשמו וקוטלגו, כל 1564  ספרי התורה.

עם סיום המלחמה, הועברו כל הספרים מהמוזיאון היהודי לבית-כנסת קטן וטחוב באחת השכונות של פראג. בשנת 1964 הגיעה לפראג משלחת רבנים מאנגליה, במטרה להוציא את ספרי התורה. השלטון הקומוניסטי הסכים למכור את הספרים, והם הועברו לבית-כנסת "ווסטמיניסטר" שבלונדון. במשך מספר שנים עברו 1564 הספרים שיקום ושיחזור מקצועי, לאחר שניזוקו מרטיבות ומעובש.

ארגון בשם "הרשת לספרי התורה הצ'כיים" הוקם במטרה לחלק את ספרי התורה המשוקמים לקהילות ברחבי העולם.

בכתבה בירחון, צוין שמה וכתובתה של מזכירת הארגון בקליפורניה, וגם רשימת הקהילות הצ'כיות שספרי התורה שלהן כבר חולקו. ברשימה הופיעה גם העיר פרידק-מיסטק.

מגדה פנתה במכתב למזכירת הארגון וביקשה לדעת באיזה מקום נמצא ספר התורה של הקהילה שלה. בתשובה נרגשת הודיעה סוזן ברויר שספר התורה נמצא בבית כנסת "בית ישראל" בעיר שרלוטסוויל שבווירג'יניה ארה"ב. לאחר מכן קיבלה אמי גם מכתב מרוברט כפון (Robert Capon) – האיש אשר נסע ללונדון ורכש בכספו את ספר התורה של פרידק-מיסטק עבור בית הכנסת שלהם.

רוברט כפון שמח מאד, כי היה בטוח שאיש מיהודי העיר לא שרד את המלחמה (למעשה, שרדו רק ארבעה). כבר במכתבו הראשון ביקש מאמי שתבוא לבקר אצלם על חשבון הקהילה. אמי הציעה לצרף את אחותה קטיה גולד המתגוררת בלונדון.  רוברט ביקש מהן להיות אורחות הקהילה לשבוע ימים, בהם צוין גם יום השואה.

בשנת 2001 יצאו אמי ואחותה לדרכן. בשדה התעופה התקבלו ע"י משפחת כפון. בקבלת פנים חגיגית בבית המשפחה, ביקשו חברי הקהילה להכיר את שרידי קהילת פרידק-מיסטק. בהמשך הערב יצאו לבניין בית-הכנסת, השייך לזרם הרפורמי, על-מנת שהשתיים יוכלו להתייחד עם ספר התורה שלהן. הספר מוחזק בויטרינה יפהיפיה מוקפת בשלושה חלונות מזכוכית ססגונית.

מגדה קצנשטיין ז"ל (מימין) ואחותה קטיה גולד

"אחותי ואני התרגשנו כי נזכרנו בבר-מצווה של שני אחינו כאשר קראו מהתורה, ובאבא שלנו כאשר התפלל בימים הנוראים", סיפרה אמי, "אני עצמי הייתי שרה במקהלת בית-הכנסת. רב בית-הכנסת 'בית ישראל' הסביר לנו שבספר התורה לא יכולים להשתמש בתפילות, כי לא הצליחו לשחזר אותו לגמרי. משתמשים בו ביום השואה ולצרכי לימוד של ילדי הקהילה שבאים לכאן בימי ראשון." אמי המשיכה לספר כי "טקס ערב-יום השואה התקיים לפני תפילת ליל שבת. בית-הכנסת היה מלא וגדוש. ספר התורה של עירנו הונח על הבמה ואחותי ואני התבקשנו לעמוד משני צדדיו. מקהלת בית-הכנסת, גברים ונשים, שרה שירי שואה באנגלית ובעברית".

לדברי אמי, גולת הכותרת של הביקור היתה פגישה עם ילדי קהילת שרלוטסוויל, "ששאלו שאלות חכמות על ילדותינו, על שנות המלחמה של אחותי בלונדון המופצצת, על המחנות בהם הייתי, איך ניצלתי וגם הרבה שאלות על ישראל. התעניינותם של הילדים עשתה לי טוב בלב והייתה זו חוויה מרגשת, כמו כל הביקור הבלתי נשכח."

לזכרה של מגדה קצנשטיין ז"ל  1921 – 2008

בן יהודה 18, תל אביב 63802   טל': 6299453 – 03,  נייד:2538831 – 052   דוא"ל: liderman@netvision.net.il

 18Ben Yehuda St.  Tel Aviv 63802  Tel: 03-6299453,  Mobile: 052-2538831   E-mail: liderman@netvision.net.il