הקופסא הכחולה
לבקשת קובי הרי מספר מילים על למה קופות: שמי ניר וניתן להגיד שאני אספן מכור. כמו רבים התחלתי מאיסוף של בולים בעידודו של סבי, בהמשך עברתי למטבעות העולם, ולבסוף הגעתי לשטרות ישראל. בשלב מסוים לא נשאר הרבה להוסיף לאוסף והתחלתי לחפש תחום איסוף חדש. אתם צריכים להבין שאני בא ממשפחה שערכי הציונות מוטבעים בה מזה דורות . סבתא רבה שלי השתתפה בקונגרס הציוני הראשון בבאזל ומאז הסריטה עוברת מדור לדור.
ולכן רציתי ליצור אוסף ארץ ישראלי , ציוני , וכזה שלא רואים כל יום. מכאן הגעתי לקופות קרן קימת
האוסף התחיל בצורה צנועה עם קופות בודדות אבל השיגעון לדבר גרם לי לחפש קופות בכל רחבי העולם , בכל פינה שבה היו יהודים סביר להניח שבשלב כזה או אחר היו גם קופות. כך שמצאתי פריטים מעניינים במקומות לא צפוים
אני מאוד נהניתי להרכיב את האוסף ואני מקווה שאתם תיהנו מהמאמר הקצר בנושא
ניר אלזנר, יליד 1970 , פרדס חנה, אוסף הכל מגיל 7
הקופה הכחולה היא סמל ציוני הצרוב לתוך התת מודע של עם ישראל , גם הדורות שבאו לאחר שהקופות נעלמו מהגנים ובתי הספר מכירים את הסיפור על הקופה והטקס השבועי של איסוף התרומות. בתחילה אתן לכם קצת רקע לגבי קקל והקופות ולאחר מכן נעבור לדבר עליהן כפריט אספני
קקל והקופה הכחולה:
קרן קימת לישראל (קק"ל) נוסדה בקונגרס הציוני החמישי בשנת 1901.
הרעיון של הקופסה הכחולה נהגה על ידי פקיד בנק בשם חיים קלינמן שכתב על כך במאמר שפורסם בנובמבר 1901 בעיתונות.
בשנת 1902 התמנה יונה קרימניצקי לאחראי על הזרוע הטכנית של קקל, והוא מקדם את רעיון הקופות, וכך בשנת 1904 מייצרים את הקופות הרשמיות הראשונות בגרמניה.
בעשור הראשון לשימוש בקופות (1904 – 1914) אספו בעזרתן 10,000 לירות שטרלינג
באותה תקופה הקופות היו נפוצות ברוסיה ,גרמניה ואוסטריה.
בין מלחמות העולם מוערך שהיו 1,000,000 קופות בבתים יהודים.
בשנת 1935 נערך כנס עולמי של קקל, ודווח בצורה רשמית על 800,000 קופות פעילות באיסוף תרומות . הסכום שנאסף לפי הדיווח היה 55,000 לירות שטרלינג.
באותה אסיפה הוחלט על פתיחת אגף מיוחד לקופה בכל משרדי קקל, ונקבעה מטרה להכניס את הקופה לבית אחד מתוך כל שלושה בתים יהודים
באוקטובר 1934 , הקופה הכחולה עוברת מהפכה עיצובית, ולראשונה בתולדותיה היא נושאת ציור של מפת ישראל, עם סימון האזורים שנפדו על ידי קרן קימת.
במהלך מלחמת העולם השנייה, היו יהודים רבים באנגליה, שעזבו את בתיהם, אך רצו להמשיך לתרום לקקל . עבורם ניתנה האפשרות, להעביר על ידי חשבון הבנק שלהם, שבעה וחצי שילינג פעם בשלושה חודשים, שזה שווה ערך לתרומת פני אחד כל יום.
בעשורים האחרונים החלה הקופה להעלם. במקום אמצעי המשמש לחינוך לאהבת הארץ ודרך לאיסוף תרומות, היא הפכה לפריט אספנות היסטורי.
קקל מנסה לאחרונה להחזיר את הקופה לבתי הספר, לא כדי לאסוף תרומות, אלא כדי לחנך את הילדים ולקרבם לערכי התנועה הציונית.
הקופסה הכחולה כפריט אספנות:
לכל פריט בעולם שתוכלו לדמיין לעצמכם יש אספנים : אספני מפתחות שבדים , אספני ממטרות עתיקות , אספני מנועי קיטור ועוד ועוד
קופות קקל אינן שונות, גם להן יש קהל אספנים (שרובו מורכב מיהודים אך לא רק) המפוזר על פני כל העולם.
מה הופך קופה לנדירה ומיוחדת ?
כמו בשאר ענפי האספנות, הקופות הראשונות הן נדירות ביותר, מאחר ולא נותרו מהן רבות.
בנוסף לכך, יש קופות נדירות בגלל שהן יוצרו במהדורות מצומצמות ביותר , לדוגמא קופת פורצלן שיוצרה על ידי חברת טיפני עבור קקל, וניתנה לתורמים כבדים בלבד (לאחרונה נראו בשוק מספר קופות כאלו, אך ללא הכיתוב הרשמי בתחתית האומר באנגלית – מהדורה מוגבלת של 1,200 יחידות).
דוגמא נוספת היא קופת קלינטון – זו קופה שיוצרה על ידי קקל אנגליה לכבוד טקס בהשתתפות ביל קלינטון, וחולקה לבאי הטקס בלבד, הקופה עומדת בסטנד שיוצר על ידי האמן פרנק מייזלר.
עוד דבר שיכול להפוך קופה לנדירה הוא שונות בצורה , בחומר או בגודל .
החומרים היותר נדירים מהם ניתן למצוא קופות הם : אבן , פורצלן, קרטון , פלסטיק , נחושת , פליז , מצופות עור ועוד.
הצורות היותר נדירות הן צורת גליל , צורת ספר ,צורת מלבן בעל פינות מעוגלות .
הגדלים היותר נדירים הם קופות קטנות (קופות ילדים) , קופות גדולות (קופות יום הסרט ששימשו להתרמה ברחוב)
ישנן קופות שהן נדירות עקב היותן קופות לא רשמיות שלא הונפקו על ידי קקל . קופות אלו יוצרו בהזמנת קהילות יהודיות או אנשים פרטיים, והן נושאות את שם קקל, ושימשו לאיסוף תרומות עבורן אך הן לא הונפקו על ידי קקל באופן רשמי ולרוב יש מהן מספר מאוד מצומצם של יחידות
כאשר מתחילים לאסוף קופות קקל, יש צורך להחליט מה יהיה הכיוון של האוסף: האם לאסוף קופות רשמיות בלבד ? או גם פרטיות ? האם לאסוף את הסוגים הראשים בלבד ? או לרדת להבדלים מינורים כמו כיון הפקק בקופה , סוג המתלה שיש לה , הגוון המדויק של הצבע ועוד.. ?
האם אוספים בנוסף פריטים נילוים כמו כרזות , בולים , מחזיקי מפתחות …… המציגים עליהם את הקופה הכחולה ?
האם אוספים קוריוזים, כמו קופה שכאשר מביטים לתוכה רואים הדפסה של קופה אחרת שלא יצאה טוב, וכדי לא לבזבז את חומר הגלם הפכו אותו והדפיסו שוב את הקופה
זהו עולם מענין שמחבר יחדיו את יצר האספנות והציונות.
לסיום אצטט את שיר הקופה:
"דונם פה ודונם שם"/ מילים: יהושע פרידמן, לחן: משה רבינא
דונם פה ודונם שם
רגב אחר רגב
כך נפדה אדמת העם
מצפון עד נגב
על הקיר תלויה קופסה
זאת קופסת התכלת
כל פרוטה שנכנסה
אדמה נגאלת
לא נותר אלא להראות מספר דוגמאות לקופות:
