כתב ניר אלזנר
לפני מספר שנים הגיע לידי תמונות של הצעה לשטר חמש לירות אנגלו פלשתינה שלא הודפס ניסיתי לברר את מקורו של שטר זה. אני מביא בזאת לפניכם את המידע שהצלחתי לאתר.
אפתח בתיאור השטר – השטר נראה לראשונה אצל סוחר ביריד שטרות באירופה. לדבריו השטר היה במעין אלבום הנתון באריזת קרטון.
בקטלוג מכירה פומבית בה הופיע השטר במועד מאוחר יותר מופיע התיאור הבא: מדובר בהדפסה חד צדדית הן של החזית והן של הגב. גודל הניר הינו שבעים ושישה מילימטרים רוחב ומאה חמישים ושניים מילימטרים אורך. השטרות מקובעים על הצד הפנימי של שני לוחות עץ מצופי עור בגודל שלושים ואחד על עשרים ואחד סנטימטרים, המחוברים ביניהם כעין אלבום. השטרות עצמם נראים כמודפסים על ידי גלופה אך בבדיקה מקרוב ניתן להבחין שהם למעשה הודפסו רק בחלקם ומורכבים בנוסף מחלקים שהוספו בהדבקה וחלקים שהודפסו ידנית.
בחוברת "שקל" מאוגוסט 2004 (ובמאמר נוסף בחוברת ישנה יותר), מספר אספן אמריקאי שהוא רכש את השטר בשנות השבעים בירושלים מידי עובד לשעבר במשרד האוצר. השטר נשאר באוסף זה, עד שצץ מחדש בידי סוחר שטרות אמריקאי ביריד גדול באירופה בשנת 2001. המחיר הוערך על ידי הסוחר ב- 15,000 דולר.מספר אנשים התענינו ברכישת השטר, אך מאחר ולא הצליחו להגיע לעמק השווה עם הסוחר,השטר נמסר למכירה פומבית בארה"ב ביוני 2003, כאשר הערכת המחיר של בית המכירות הייתה 10,000 דולר ומעלה. השטר אכן נמכר במחיר של 10,000 דולר פלוס עמלה (11,500דולר סך הכול).
בתיאור השטר על ידי בית המכירות נכתב, שככל הנראה יו"ר בנק אנגלו פלשתינה – הופיין פנה ל- Thomas De La Rue בשנת 1948, וביקש שידפיסו דוגמא לשטרות עבור המדינה שבדרך. לאחר שהדוגמאות סופקו לבנק, חברת Thomas De La Rue לא הצליחה לקבל את רישיון היצוא הדרוש, ולכן פנה הופיין ל- American Bank Note Company ושם הזמין את השטרות מסדרת בנק לאומי, המוכרים לכולנו.
הסבר זה לקיומו של השטר אינו תואם את העובדות שהתגלו בפני. במסמך שנשלח על ידי חברת Thomas De La Rue בחמישי בדצמבר 1950 להופיין כתוב (ראה צילום מסמך מתוך חוברת דין וחשבון שנתי ודו"חות כספיים לשנת 1987 בהוצאת בנק לאומי): "בזאת מוגשת ההצעה לשטרות עבור בנק אנגלו פלשתינה בהתאם להנחיות שהתקבלו ממר הופיין ביום שלישי שעבר".
בנוסף שלחה חברת Thomas De La Rue תקציר של תולדות החברה שלהם ותיאור יכולות הדפוס שלהם, דבר הבא ללמד אותנו שאלו היו מגעים ראשונים בין שני הגופים הללו. כפי שציינתי, כל זאת התרחש בסוף שנת 1950 ולא לפני קום המדינה.
מתוך כך נובע שהשטר המדובר הינו הצעה לסדרה שנייה של שטרות בנק אנגלו פלשתינה, שלא הודפסה מעולם, ובמקומה הודפסה הסדרה המוכרת שלבנק לאומי (1952) על ידי AmericanBank Note Company.
אם אכן זהו שטר שהוכן לסדרה השנייה, נשאלת השאלה מדוע לא נכתב עליו "מדינת ישראל", שהרי בשלב זה היה שם המדינה ידוע, בניגוד לזמן בו הכינו את הסדרה הראשונה ולא ידעו איך יקראו למדינה שבדרך. שאלה זו אינה רלוונטית, מאחר וגם כאשר הדפיסו את הסדרה השנייה (סדרת בנק לאומי) בשנת 1952, לא השתמשו בשם המדינה.
המסמך המקורי וכן שטר מסוג זה הוצגו בארכיון בנק לאומי בתל אביב. נמסר לי על ידי מר אברהם בירנבוים, שכאשר הוא הגיע לארכיון כעשר שנים לפני כן כדי לראותם, המסמך עדין היה בתצוגה, אך נאמר לו על ידי האחראים שהשטר אינו ברשותם יותר. כל הניסיונות הן מצידי והן מצד מר בירנבוים לקבל צילום מלא של המסמך לא צלחו.
ככל הידוע לי בנקודת זמן זו,השטר (פנים וגב) היחידי הקיים בוודאות הינו השטר שנמכר במכירה הפומבית הנ"ל ותמונתו מצורפת למאמר זה.
בן יהודה 18, תל אביב 63802 טל': 6299453 – 03, ניר 052-4275268 נייד:2538831 – 052 דוא"ל: liderman@netvision.net.il
18Ben Yehuda St. Tel Aviv 63802 Tel: 03-6299453, Mobile: 052-2538831 E-mail: liderman@netvision.net.il